<h1>רבינו ירוחם מישרים נכ"ו ח"ב</h1>
<h2>דף ט.</h2>
אחין שחלקו אחד נטל קרקע ואחד נטל כספים ובא בעל חוב ונטל קרקע אזיל האי פלג בכספים זהו לישנא קמא ויש שם לישנא בתרא בהפך ורב אלפס והרמב"ם [נחלות פ"י ה"א] פסקו כלישנא קמא וכן כתב ה"ר יונה וכתב דלא דייקא האי סברא דלא תקנו לגבות ממטלטלי במקום שיש קרק' ועוד פשוט וכן שני קרקעות שחלקו שני אחים ונטל בעל חוב א' מהם בטלה המחלוקת וחולקין האחר ואינו יכול לסלקו במעות פירוש כי כיורשין הוו ולא כלקוחות לזה הענין ולא מטעם זה יש ברירה דאנן קיימא לן דאין ברירה בדאוריתא אלא מטעם דעל מנת כן חלקו ופרש"י דמיירי שעשאו אפותיקי ולא שכתב לו מפו' כגון שכתב לו אביהן לא יהא לך פרעון אלא מזה אלא כגון ששעב' כל קרקעותיו וסיים לו קרקע זה שיפרע ממנו תחלה אם ירצה מלוה שאם לא כן אינו יכול לגבות מאחר אלא גובה מכל אח' ואח' חלקו המגיע לידו מן החוב וכתבו המפרשים דוקא כשיכול לגבו' שדה שלימה בחובו מכל אחת כגון שחלקו ד' שדות ונוטל מכל א' שדה אחת נחלקו מן החוב שאם (יצטרף) [יצטרך] לגבו' חצי שד' מכל אחת נוטל שדה אחת מאחד מהן אפילו לא שווייה אפותיקי ולא יגבה חצי שדה מכל אחד אם ירצה כמו שהיה עושה בחיי אביהן כי לא היה נוטל בחובו שני חצאי שדה אם לא ירצה כי אם שד' אחת משום נעילת דלת ואם נטל אחת זיבורית ואחת בינוני' אינו גובה אלא מאותו של זיבורית כדין הבא ליפרע מן היתומים ואף על פי שלקח שדה אחת בטלה מחלוקת מה שאי' כן בשני לקוחו' שלקחו שתי שדות ובא ב"ח ולקח שדה אחת הפסיד ואין לו על הלוקח האחר כלום. בתרא קמא.
<h2>דף יא:</h2>
האחין שחלקו שמין מה שעליהן פירוש מה שקנו מתפיסת הבית ועדיין לא בלו שמין אותם כמה הם שווים עתה והמותר יחלוקו אבל אם נאבדו או בלו שמין אותם ואם התנו האחין ומיחו כשקנה הבגדים שלא יקנה אחד מהם מתפיסת הבית הרשות בידם ומנכה מחלקו. קמא. בכור אינו נוטל פי שנים בירושת אמו. בתרא [קכ"ב ע"ב]. יצא עליהם שטר חוב בכו' נוטל פי שנים ואם אמר איני נוטל ואיני נותן בתרא. בכור פורע בחובת אביו פי שנים כמו שנטל. קמא. האחין שחלקו שמין מה שעליה' ואם בלו אין שמין ואם התנו האחים ומיחו כשקנה הבגדי' הרשו' בידם ומנכה מחלקו אין שמין בשעת חלוקה מה שעל בניהם ונשיהם דוקא בגדי חול אבל בגדי שבת שמין וכן כתוב בירושלמי [קידושין פ"א סה"ד] וכן כתב הרמב"ם [נחלות פ"י ה"ג]. קמא פ"ח כתובות. גדול האחים אין שמין מה שעליו ואם מיחו כשקנה הבגדים שמין וכן הוא בירושלמי ולמטה אכתוב שיכול ללבוש כדי שיהיו דבריו נשמעים. קמא.
מי שהניח בנים גדולים וקטנים אין הגדולים מתפרנסין על הקטנים ולא הקטנים נאמנין על הגדולים וכן בנות אלא חולקין בשוה נשאו גדולים ישאו קטנים ואם אמרו קטנים הרי אנו נושאין כדרך שנשאתם אתם בחיי אבינו אין שומעין להם אלא מה שנתן להם אביהם נתן. הבנות נזונות על הבנים ולא על הבנות בתרא. גדול האחין יכול ללבוש ולכסות כדי שישמעו דבריו ויש בו ריוח ליתומים וכן בירושלמי ופרשב"ם ודוקא דיעבד אבל לכתחלה אין לו לזלזל בממון ורבי' שמשון פירש דאפי' לכתחלה מותר וכן כתוב בירושלמי וכן כתב הרמב"ם ז"ל אפילו לכתחלה וכן עקר וזהו מסתמא אבל מיהו לכתחלה פורע אותו מחלקו. ומה שאמרנו אין הגדולים מתפרנסין על הקטנים מיירי שעושה יותר מן הראוי אבל בראוי כדי שיהיו דבריו נשמעי' יכול לעשות אבל שאר אחים אפילו דיעביד משלם ואם יכול לעשות זה לכתחלה או דיעבד אבל שאר אפילו דיעבד משלם בתרא.
